#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מדוע לא נשנו במשנתנו 1) כופר ושלשים של עבד 2) יציאת עבד בראשי אברים? 	"1) כתבו התוס' (ד""ה דיני) די""מ שהוא משום שכבר שנינו שמיתת שור בכ""ג, וכשהשור בסקילה בעלים משלמים כופר ושלשים של עבד, ור""ת תירץ דהוי בכלל חבלות א""נ תנא ושייר.<br>2) כתבו התוס' (שם) שלשיטת הי""מ הוי בכלל חבלות א""נ התנא לא איירי אלא בממון הניתן מיד ליד. ולא""נ בר""ת תנא ושייר."	סנהדרין תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. אלו דברים דנים בעשרים ושלשה? 	"דיני נפשות. הרובע והנרבע. שור הנסקל וה""ה כל בעל חיים שהרג. לר""א בבעל חיים שהרג ל""צ כ""ג אלא כל הקודם להורגן זכה [חוץ משור כמבואר לקמן טו, ב]. ולר""ע כל בעל חיים שהרג בכ""ג [חוץ מנחש כמבואר שם]."	סנהדרין ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג. אלו דברים נעשים בשבעים ואחד? 	דנים את השבט, נביא השקר וכהן גדול. מוציאין למלחמת הרשות. מוסיפין על העיר ועל העזרות. עושין סנהדריות לשבטים. עושים עיר הנידחת.	סנהדרין ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. בסוגיין משמע שממעטים הדיוטות מדכתיב אלהים ואילו בגיטין ממעטים מדכתיב לפניהם ולא לפני הדיוטות? 	"תירצו התוס' (ד""ה ליבעי):<br>א. ששם ממעטים מלפניהם משום שלפניהם קאי אאלהים דהכא.<br>ב. בגיטין מדובר לענין כפיה וכאן מדובר בדין בעלמא <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  בר""ן מבואר עוד תי' דקרא דאלוהים היינו לענין הדין דבעי מומחין מדאורייתא והקרא דלפניהם קאי על האיסור שאסור לדון לפני הדיוטות אף בדקבילו עלייהו.</span>"	סנהדרין תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. כיצד מתפרשת המשנה דיני ממונות בשלשה גזילות וחבלות בשלשה, ומאי איכא בין רבא לרב אחא? 	"לרבי אבהו פירושה מה הן דיני ממונות גזילות וחבלות דצריך ג' מומחין, אבל הודאות והלואות לא בעינן מומחין אלא ג' הדיוטות. לרבא ולרב אחא בריה דרב איקא פירושה דיני ממונות דהיינו הודאות והלואות בשלשה הדיוטות, גזילות וחבלות בשלשה מומחים.<br>לרבא הסובר שמדאורייתא צריך שלשה דיינים לית ליה דשמואל שאמר ששניים שדנו דיניהם דין. לרב אחא בריה דרב איקא הסובר שמדאורייתא סגי בדיין אחד אית ליה דשמואל <sup>ג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ג.  כתב הר""ן שלשיטת רש""י לרבא הסובר עירוב פרשיות, שומרים אינם צריכים כפירה במקצת והודאה במקצת ולרב אחא הסובר שאין עירוב פרשיות, שומרים צריכים כפירה במקצת והודאה במקצת. ובסוף דף ג, א כתב הר""ן שרב אחא משבחא גאון ז""ל גרס איכא בינייהו שמואל ודר' אבהו , שרבא אית ליה דר' אבהו שאמר ששנים שדנו דיני ממונות לדברי הכל אין דיניהם דין ורב אחא לית ליה דר' אבהו. והביא הר""ן שרש""י בקצת פירושיו כתב דלא אמרינן דאיכא בינייהו דר' אבהו משום דאיכא למימר שמדאורייתא דיניהם דין אבל ר' אבהו אמר מדרבנן.</span>"	סנהדרין ב: - ג.		
